שבת אחרונה בשנת תשע"ב שנה של עשייה מבורכת ,שנה בה (טפו טפו-בלי עיין הרע) גדל מספר המבקרים והאורחים המתעניינים במורשת המושבה ותולדותיה והמתעניינים בקורותיה של משפחת דוברובין מאז ועד היום.  שנה בא ציינו 140 שנות התיישבות יהודית כאן בעמק החולה התיישבות שהתחלתה בקולוניה מי מרום והמשכה בהקמת המושבה בשנת תרמ"ג(1883). במשך השנה ארחנו משפחות,גמלאים,תיירים מחו"ל

הבוקר ריגש אותי בן דודי יליד המושבה ,מצד אימו צאצא למשפחת גרינקר וגולדנר מותיקי המושבה (דור רביעי אם אני לא טועה) ומצד אביו דור שני לשואה  כאשר העלה סטטוס ציוני בלי פאתוס ובלי טיפת ציניות,בסיומו העלה קישור להמנון. כהרגלי ,נברתי בספר"נחשוני-החולה " ליובלה ה75 של המושבה  והרי  הסיפור מהנספח /סוף דבר :-                       נפתלי הרץ

 כשלוש שנים מנסה העמותה לגייס תקציב עבור הרסטורציה של הרהוט שהולך וכלה ומתפרק במוזיאון ,ריהוט שלוקט ממשפחות במושבה וממשפחת דוברובין.  היום , הודות לתכנית המורשת של המדינה http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1048,209,48374,.aspx וליוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת  http://www.shimur.org/files/wordocs/atarim49.pdfאשר הצליחה להבהיר ליוזמי התכנית כי ישנם אתרי מורשת רבים ששוקמו בעבר ואשר נאבקים על קיומם ואינם מצליחים לגייס תקציבים לשדרוג ושיקום תצוגות