לקראת ט"ו בשבט ובכל נטיעה שאתם עושים בגינה הפרטית או הציבורים, חשבו על צמחים שיחים ועצים "צופניים"- כאלו שיש בפרחים שלהם צוף ולא עוד עץ נוי שלא מוסיף לסביבה. מזון לדבורים הוא הפרוייקט העולמי הבא לאחר שנכחדו שליש מכמות הדבורים בעולם מאחר ואין להם מספיק מזון.באיין דבורים = אין גידולי חקלאות= אין מזון מהצומח!ל תגידו שלא אמרנו!
בעקבות השיתוף בדף הפייסבוק של יעל-תקשורות ועקב חשיבות הנושא העלתי את פרק ענף הכוורות במושבה . בנימה אישית אוסיף כי אני אינני ממיטיבות הגינון(בלשון המעטה) אך בכל שנה כשמעירים לי מדוע אינני עודרת את פרחי הבר (החרציות, החרדלים,הדרדרים פעם עוד היה גם הפרג )שבקדמת הבית עוברת בי מחשבה של :מדוע לעקור את פרחי הבר, האם בכדי לשתול פרחים אחרים ? גם עוזרים לטבע גם חוסכים בהוצאות .(הניה)
ענף המכוורת ביסוד-המעלה
" מבצעי המפעל החדש, היו מספר צעירים מבוגרי מקוה ישראל שנתארגנו לחברה קואופרטיבית לביצוע מפעלים חדשים במשק,בצורה שיתופית. המפעל הראשון בשנת 1927 היה – מכוורה משותפת לכל המושבה, גם חברת פיק"א השתתפה בה על ידי סכום כסף שהכניסה לשם רכישת מכשירי העבודה כגון:מכונת רדיה,מדפים,מזלגות רדיה,וכו'.כמו כן נתנה פיק"א תקציב לקנות חלות דונג מלאכותיות. החברים מצידם,הכניסו את סכום הכסף לקניית הכוורות. העבודה התנהלה על ידי אחד החברים כמומחה למקצוע "סביבת המקום ,-מסביר מר נחום אשכנזי(נכדו של ר' ישראל אשכנזי,מורם ומדריכם של חלוצי יסוד המעלה בעבודה החקלאית) מתאימה ביותר לגידול דבורים ושלוש רדיות נעשות כאן משלושה מיני דבש המופקים משלושה מקורות : א) רדיה של פרחי שדה שונים-דבש מעורב. ב) רדיה של דבש פרח מיוחד של הדרדר הנותן יבול טוב ודבשו סמיך וטעים ביותר, http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=111 ג) רדיה בחודש יולי מדבש פרחי הימבוט הגדל בשפע באדמת יסוד והסביבה. אפילו מיהודה נודדים הנה כוורנים לרדות את דבש הימבוט. http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=345 קיימת גם רדיה רביעית-אכרי יסוד מעבירים את כוורותיהם לקרבת בצת החולה ורודים רדייה אחת מפרחי הבצה של סוף הקיץ,כשהמים שוקעים ומתהווה שם צמחיה דבשית עשירה מאוד,אולם רדיה זו כפופה לתנאים מיוחדים,הואיל ויש שנים שהצרעות מרובות בהן מאוד והן משמידות את הדבורה התרבותית. ביסוד נמצאים-מוסיף נחום-חובבים מקצועיים מיוחדים לענף המכוורת הואיל והסביבה מתאימה ביותר לענף זה.
והרי תולדות מכוורת אחת ביסוד-המעלה: הדבר היה בשנת 1925,בחודש מאי,כלומר כשנתיים לפני הווסד המכוורת המשותפת. יום אחד יצאו הורי בשעת נופש אל חורשת האקליפטוסים הסמוכה והנה נתקלו בנחיל דבורים אחד החונה על ענף אקליפטוס. כיוון שחששו לרוץ הביתה ולהביא כלי לאספו שמא יעוף בינתיים משם,הסירה אימי מעל ראשה את המטפחת ואבא ניער לתוכה את הנחיל וכך הביאוהו הביתה.אותו זמן עדיין לא היו לנו כוורות עץ מודרניות. הכנסנו את הנחיל לתוך כד-חמר, מיוחד לדבורים,כנהוג אצל השכנים ועוד באותה שנה התנחל הנחיל והעברנום לעוד כד. לקראת העונה השניה,המתחילה באביב,הכינונו כורות עץ מודרניות וכשהנחילים בשני הכדים התחילו להתנחל היינו מאספים את הדבורים ומכניסים אותן אל הכוורות המודרניות וכך יצרנו כבר בשנה השניה למציאת הנחיל הראשון חמש כוורות מודרניות אותן הכנסנו אחרי כן לחברה המשותפת.
הפעולה המקצועית בחברה שלנו התנהלה על ידי אחד החברים כמומחה למקצוע,העבודה במשך שתי שנות קיומו של המפעל הצליחה לכות את כל ההוצאות,להחזיר את הקרן וגם לספק מספר מסויים של פחי דבש לכל אחד ואחד מהחברים. מפעל זה שמכמה סיבות טכניות נתפרק ממבנהו השיתופי ,המשיך וממשיך עד היום להתקיים במפורד אחרי שכל אחד מהחברים קבל את מספר כוורותיו לרשותו הפרטית" מתוך הספר נחשוני-החולה ליובל 75 של המושבה .
ביסוד-המעלה המשיכו בענף זה לכל אורך השנים ,עשו חיל שלמה ומרים(לבית ברש"ח)גדולטר שהדבש שלהם היה ידוע בטיבו ובטעמו, גם יונה מזרחי הפיק דבש איכותי. היום עם ממשיכי ענף הכוורות במושבה נמנים צעירים ממשפחות הותיקים בשילוב משפחות שהצטרפו ברבות השנים למושבה .
