הימים ההם והימים האלו באים יחד, רוקדים ריקוד נצחי של הווה ועבר אשר באים לידי ביטוי בסיפורים, שירים ומקורות היסטוריים.

הכנסו ולמדו על משפחות הותיקים ביסוד המעלה, על נשות המושבה ותפקידן החשוב בהתיישבות העובדת, קראו על הקשיים של פעם לעומת הקשיים איתם אנו מתמודדים היום, ההווי והחבר'ה. 

 

DSC_0044
אנו שומעים חדשות לבקרים על מצוקת החולים, הרופאים,האחיות, האשפוז והקשיים איתם מתמודדת מערכת הבריאות כולה.
מי מאיתנו לא הגיע לביקור במיון ונאלץ לחכות זמן רב עד שיראה רופא, או גרוע מכך – נאלץ לנסוע מרחק רב עד להגיעו לבית החולים בשל מחסור בשירותי רפואה בפריפריה.
ביסוד-המעלה סבלו הראשונים מקדחת ושאר ייסורים, תוכלו ללמוד כאן עם מה התמודדו בימים ההם.

בשנים האחרונות הוקמו חדרי אירוח וצימרים רבים במושבה יסוד המעלה על מנת ליצור מקור פרנסה נוסף לצד החקלאות, ברבות השנים הצטרפו משפחות חדשות למושבה שעוסקות אף הן באירוח ובתיירות. הידעתם שכבר בשנת 1924 תוארה המושבה כמקום של אירוח, חופשה ונחת? אני מביאה את דבריו של ז. רוזנטל מביקורו ביסוד המעלה, כפי שהובאו בפרקי הווי מהספר "נחשוני-החולה" לתולדות יסוד-המעלה ומייסדיה.

התיישבות בעמק החולה

ברוכים הבאים לבלוג  ההתיישבות ביסוד-המעלה עמק החולה בשנת 1883. בבלוג זה נספר את סיפורי הנחשונים,ראשוני המתיישבים בעמק החולה.  אחוזת דוברובין שוקמה  ושוחזרה על מנת לשמש עדות לחיי האיכרים במושבה . משפחת דוברובין מצטרפת למושבה כ 25 שנים מאוחר יותר.   http://www.inn.co.il/Special/Content/Tours.aspx/v/198כאשר הגיעו שליחי האגודה ממזריץ' פולין  לצפונה של הארץ , לעמק שלמורדות ההרים  ועל גדת  אגם החולה , לובן החרמון , הירדן הזורם   חשבו כי טוב  ובנוסף לכך פגשו את האחים מזרחי היושבים במקום הזה כבר י"א שנים, אז מה כבר יכול להשתבש  ???????? .
read more

היסטוריה ותיירות

ביסוד המעלה של היום ניתן לבוא ולבקר ברחוב המייסדים משרידי בית הכנסת העתיק ועד למגדל המים ולהכיר את סיפורי המשפחות והדמויות שחיו כאן. ניתן לעשות זאת  בסיור מודרך  וניתן לעשות זאת גם באופן עצמאי  החוויה כמובן שונה , לאורך הרחוב יש שילוט המספר במקצת על דרי הבתים בעבר. http://www.yesud-hamaala.muni.il/HistoryAndTourism/Pages/default.aspx    נשמח לראותכם
read more

לעבוד ולהנות

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=D5JsyhnfimE?fs=1]
read more

ynet חקלאים מוחים: רק תאילנדים יכולים לעבוד בשדות – חדשות היום

ynet חקלאים מוחים: רק תאילנדים יכולים לעבוד בשדות – חדשות היום בתצוגת הארכיון שבמוזיאון מוצג המסמך הבא : " ובכן תקופת העבודה הזולה מוכרחה לרדת מן הפרק,עומדת לפנינו שאלת העבודה העברית שתביא איתה גם את הבטחון אבל היות שהפלחה אינה מפרנסת את בעליה עלינו לחפש אפשרות של עבודה אינטנסית שתספיק גם לבעל הבית וגם לפועל העברי "   מתוך מכתב ועד המושבה לפיק"א חיפה  24/11/1929
read more

הרואה את הנולד-ח"כ נחמן שי

בתחילת 1967 היה יצחק דוברובין , בנו של יואב דוברובין , איש זקן הנאחז בצפורניו באחוזה הגלילית .כתב העיתון "במחנה-נח"ל"  נחמן שי ,היום ח"כ , http://www.nachmanshai.co.il/ביקר אצלו באותה עת  וכך הוא כותב : "אחוזת דוברובין, 1966-1967 למי זה משנה בעצם? ליצחק ודאי שלא.    "איזו שנה היום ,אני יודע אני ?" בחדרו-מטבחו  מצוי עיתון מינואר 1964. להוציא את המזון,זה החפץ הטרי ביותר. הקוקיה על הקיר נופצה מן הסתם אי-שם בשנות ה-40 המוקדמות ולידה מתנוססת בגאווה תעודה המעידה כי משפחת דוברובין זכתה בציון לשבח בתערוכה החקלאית שנערכה בשנת 1927,בחסות הוד מעלתו הנציב העליון הלורד פלומר "זה שלנו" הוא מתחייך.יש לו חיוך שקט,עצור
read more

ניסים – רק בחנוכה ?

הנה באים וקרבים ימי החנוכה ואני תוהה וחושבת  איך חגגו המייסדים את חג החנוכה ? הרי מתוך ספורי הזכרונות המעטים שנותרו לנו מהם אנו למדים כי מעט מאוד מזון היה להם לראשונים, אם בעבר נהגו ללעוג לבדווים השכנים על כי אוכלים הם לחם דורה עתה  תוהים הם מהיכן ישיגו מעט דורה על מנת להכין ממנה פיתה כמנהג הבדווים על הסאג',  הסאג' היא מחבת של פח  שגבה קעור,מעמידים אותה על שלוש אבנים  ומדליקים קוצים ודרדרים מתחתה על מנת שתתחמם ואפשר יהיה לאפות  מעט בצק  לפיתה  אז איך אפשר לחשוב או לתאר אותם מתענגים על סופגניה או לביבה ?ובעיה נוספת,קוצים ודרדרים היכן מוצאים ? מעבר לאגם, בביצה- אלא
read more

סיור מודרך ושעת סיפור במוזיאון

אז … כפי שהצהרנו בכותרת ביום שבת הקרוב 4/12/10 בשעה 11.00 יתקיים סיור מודרך במוזיאון המושבה  הכולל:1. סרטון חדש המיועד למשפחות ולגיל הצעיר.2. פינת התלבושות (כדאי להצטייד במצלמה)3. הכרות עם חפצים מעליית הגג.4. סדנת קדרות עם האמנית גון-מריט (תשלום נפרד)http://yesodhamaala.greatnow.com/kadaruti.html בשעה  12.00 שעת סיפור עם סמדר ופעילות לחנוכה .הפעילות מתאימה לגילאי הגן ומעלה וכרוכה בתשלום . בשאר ימי החג יוקרן הסרטון החדש ,פינת הציור והתחפושות יעמדו לרשות הקהל באופן עצמאי .                                                                                                                 בברכת חג אורים שמח
read more

נענו תפילותינו והגשם החל

התפללנו לגשם וייחלנו לו והנה הוא פה , לאחת המבקרות במוזיאון שהרוח פירקה את מטרייתה אמרתי ברוח טובה לא נורא נרגיש לרגע כמו המייסדים ונרטב ושתינו צחקנו אבל.. נשאיר לרגע את הצחוק בצד ונקרא מזכרונותיו של ר' פישל סלומון כפי שהובאו בספר "נחשוני-החולה" ליובל השבעים וחמש של המושבה מאת א.מ. חריזמן ,כונס ע"י יהודה גרינקר והוצא ע"י המועצה המקומית ואגודת מי-מרום(האגודה החקלאית המוכרת היום בשם מי-החולה)ספר בו אעזר רבות בבלוג זה.                      פרק תהילים לאחר סופת גשם פעם-מספר ר' פישל-כשכל הגברים היו בשדה והנשים"בבית" ניתך פתאום גשם שוטף.את המחרשות נאלצנו להשאיר בשדה,את השוורים התרנו ושלחנום לנפשם,שוורים אחדים הגיעו הביתה ואחדים שקעו בבוץ. חזרנו הביתה רטובים ורועדים
read more

מסיפורי חג המולד – סיפור ראשון

בסוף השבוע המתקרב אלינו מציינים רבים בעולם את חג המולד, סיקרן אותי לחפש סיפורים בנושא הקשורים למושבה  יסוד-המעלה  וגם לעליית גרי הצדק לארץ ישראל . אתחיל עם סיפורי המושבה וכפי שציינתי בעבר הסיפורים לקוחים מתוך הספר "נחשוני-החולה" ליובל 75 של המושבה  מאת א.מ.חריזמן ואשר כונס ע"י יהודה גרינקר ,הוצא ע"י המועצה  המקומית ואגודת מי מרום.                 מהנדסים גרמנים  מתכננים ייבוש החולה   "עוד לפני מלחמת העולם נמסר הזכיון על החולה ע"י הממשלה העותומנית למשפחת סורסיק הידועה וזו העבירה אחרי כן את הזכיון למשפחה בשם שיך עלי אסלאם מביירות ועליה הוטלה החובה בשנת 1914 להחל בעבודת הייבוש.  בשנת 1916 שלח גמל פחה קבוצה של
read more

מסיפורי חג המולד – סיפור שני

                          הגרמנים  בכפר   באותו זמן הגיעו לכפר כתריסר מהנדסים גרמנים על מנת להכין תכנית יבוש הבצה הגדולה שמסביב לאגם.  ניתן צו על ידם שכל הגברים מהמושבה יהיו מרותקים למקום ויעמדו לפקודתם לשם עזרה בעבודת המדידה וההכנה למדידת הביצות. השוטרים התורכיים לא העזו עוד להכנס למושבה ואנשי הכפר נשמו לרווחה. אך גם זו אליה וקוץ בה, אמנם לצבא לא נקראו יותר,אך תמיד צריך היה לתת אנשים לעבודת-יום ולפקודת המפקד. מקום מגורם היה בקצה הכפר ליד חוף האגם , שם עמד בית שהיה מיועד לרופא הכפר אך הם הפקיעוהו והתיישבו בתוכו. משם בקעה מדי ערב שירת שיכורים וצהלת נשים פרוצות שהביאו אליהם מסוריה
read more